המרכז הישראלי לכבוד האדם

תופעות חברתיות רבות, שבבסיסן דפוסי התנהגות אלימים, משפילים, מדכאים ומכפיפים, הפכו להיות חלק אינטגראלי משגרת חיינו. עם השנים למדנו לראות בהם  סוג של "רע הכרחי", ביניהם:  דקירות בין בני נוער במועדונים, רצח על מקום חנייה, אלימות כלפי נותני שירותים -בכלל וכלפי צוותים רפואיים – בפרט, אלימות כלפי קשישים, אלימות במשפחה.

בעוד האנשים המעורבים משתנים והמצבים משתנים, הדינאמיקה של כל התופעות דומה ומושתתת על תפיסה ערכית אחת – מסוימת של משמעות "כבוד האדם". ביטוייה הם: "לא לצאת פרייאר", "שלא יפגעו לי בכבוד", "לנקום", "להשפיל לפני שישפילו אותי" – עמדות אלו מייצגות אימוץ תפיסה קיצונית של ערך הדרת הכבוד.

ניסיונו הרב של המרכז הישראלי לכבוד האדם, בעבודה עם קהלים מגוונים מצביע על כך, שאנו, כחברה, שואפים לאמץ את ערכי הכבוד הסגולי וכבוד המחייה. אולם, בחיי היום-יום אנחנו  בוחרים לפעול, לעיתים קרובות, מתוך אינסטינקט המבטא תפיסה קיצונית של הדרת כבוד. תפיסה זו מתבטאת בהשפלת האחר, באלימות, בחוסר סובלנות ובמלחמות של הדרת כבוד.

במטרה להסביר מדוע בחרה החברה הישראלית דווקא בערך "הדרת כבוד" והרחיבה אותו על-חשבון ערכי כבוד אחרים, כותבת קמיר:

"תחושת חוסר הנחת הציבורית הרחבה, החוצה קווים מעמדיים, עדתיים, גילאיים, מיגדריים ופוליטיים, מעוררת את המחשבה שמא, מקץ מאה שנה, יש לבחון מחדש את מקומה של הדרת הכבוד בחיינו. ייתכן שהדרת הכבוד הציונית, ששרתה את הקולקטיב הציוני בהצלחה כה רבה, הרחיקה לכת. יתכן כי הגיע הרגע בו המחיר שאנו משלמים ומשלמות עבודה גבוה מן ההישגים שהיא מקנה לנו, הן במישור הקולקטיבי והן במישור האישי. יתכן שנחוץ לאזנה על ידי חיזוקם של סוגי כבוד אחרים." (שם, עמ' 214).

ההכרה בהיבטים הסותרים של ערך כבוד האדם ובבחירות המתבצעות לאורן, מאפשרת הבנה של רבות מתופעות החברתיות, ובכלל זה תופעות האלימות, איתן מתמודדת החברה בישראל. למעשה, רבים מן הקונפליקטים אותם אנו חווים כחברה וכיחידים הינם קונפליקטים בין ערכים סותרים ותפיסות סותרות של כבוד.

להלן מספר דוגמאות של התנגשויות ערך הכבוד הסגולי עם ערך הדרת הכבוד בכל המקרים הציווי להשיג עוד הדרת כבוד או לנקום פגיעה בהדרת הכבוד בא על חשבון הכבוד הסגולי של הקרבן:

• "כתב אישום חמור הוגש הבוקר נגד 13 נערים מצפון תל-אביב והמרכז בפרשת האונס הקבוצתי וההתעללות בנערה שנמשכו שנים מאז הייתה בת 15". (פורסם ביום: 3.3.10)
• "הוריו של תלמיד בבית ספר יסודי בעיר הגיעו למשרד המנהלת, איימו עליה ודחפו אותה". (פורסם ביום: 9.3.10)
• "תעשיות האופנה והפרסום יצרו מודל מעוות של דמותה של אישה אידיאלית, כאשר רבות מהדוגמניות המופיעות בפרסום מצויות במצב גופני של תת-משקל. דמות זו משמשת מודל לחיקוי בעיקר בקרב נערות המנסות לרזות יתר על המידה". (פורסם ביום: 13.6.10)
• "לדברי השוטרים, סיפרה החשודה בחקירתה, כי קפה ששפכה טלי עטר לכלך את הכביסה שהיא תלתה לייבוש. בעקבות זאת החליטה החשודה "לסגור חשבון" עם עטר, הצטיידה בסכין מטבח…התנפלה עליה…ודקרה אותה מספר פעמים". (פורסם ביום 14.6.10)

להלן מספר דוגמאות של התנגשויות של ערך כבוד המחייה עם ערך הדרת הכבוד:

• "ערן לוי וגל אראל נזרקו מאימון של הפועל חיפה. השניים החליפו קללות ודחיפות ושלומי דורה שלח את השניים הביתה". (פורסם ביום 31.3.10)
• "מורה מתיכון באזור השפלה מנעה משני תלמידים להתקבל למגמת הדרמה. בתגובה, השניים חרטו על רכבה לפי החשד צלבי קרס". (פורסם ביום 25.3.10)
• "מבצע ביקורת מע"מ באזור בית שמש נתקל בהתקהלות התושבים שפעלו באלימות להפסקת הביקורת". (פורסם ביום: 10.6.10)

 

תרומתה הייחודית של תיאוריית כבוד האדם להתמודדות עם תופעות האלימות:

הבנת תופעות האלימות באמצעות פיצוח התשתית הערכית העומדת בבסיסן, מאפשרת לקדם תהליכים חברתיים עמוקים ולפתח מענים מקצועיים רחבי היקף, בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית.

• מעבר מראיית הפרט לראיית הקבוצה בה הוא פועל: תופעות האלימות לסוגיהן ניתנות להסבר באמצעות הבנת המרכיבים האישיותיים, המניעים פרטים להתנהגויות אלו. אימוץ תפיסה זו מחייב השקעה בטיפול פרטני בילד האלים או במבוגר האלים.
  לעומת זאת, הבנת תופעות האלימות כחלק מתפיסה ערכית-חברתית משותפת שבבסיסה מאבקים על הדרת כבוד, מאפשרת הטמעת תהליכים מקצועיים- רוחביים, בקרב קבוצות וקהילות, כגון: הקניית מיומנויות שליטה והרחבת קשת אפשרויות הפעולה בצמתי קבלתי החלטות הטומנים בחובם סיכון של התנהגויות מקצינות ואלימות.
• השבת הסמכות אל המבוגרים: הבנת המשמעויות של חברת "הדרת כבוד" והשלכותיה הקשות על חינוך בני/בנות הנוער, מסייעת למבוגרים לקחת אחריות גם על החינוך לערכים. באמצעות כלים השאובים מתוך תפיסות של כבוד האדם הסגולי וכבוד המחייה, מסוגלים הורים, מנהלי/ות בתי ספר, מחנכים/ות ומדריכים/ות לחזור להיות דמויות משמעותיות המכתיבות את נורמות ההתנהגות ולא מובלות על ידי חברת הצעירים.
  ביסוס סמכות המבוגרים כנובעות מכבוד המחייה שלהם, מאפשרת להם לא להיגרר למאבקי הדרת כבוד, ולזכות באמצעותה בהדרת כבוד מתונה.
• ביסוס שפה חברתית משותפת: השימוש במושגים השונים המתארים סוגי כבוד שונים, מאפשר, בפעם הראשונה, לבסס את התקשורת על הבנה משותפת של סוגי הכבוד השונים. שפה זו מייצרת לכידות חברתית, הבנה מהירה של תהליכים בין אישיים וחברתיים וכיוון מוגדר של שינוי. כך, שכאשר שני אנשים אומרים זה לזה: "נכנסנו למאבק של הדרת כבוד" – שניהם יודעים למה הכוונה ושניהם יודעים לאן עליהם לחתור.
• יצירת תשתית ערכית משותפת בין קבוצות המקיימות ביניהן יחסי תלות וסמכות: יחסי תלות וסמכות טומנים בחובם פוטנציאל להתנהגות אלימה: מורים-הורים,
  שוטרים-תושבים, צוותים רפואיים-מטופלים, נותני שירות ואזרחים הזקוקים לו ועוד. הבניית מערכות יחסים אלו על תפיסה המקדמת את הכבוד הסגולי וכבוד המחייה של כל אחד מן הצדדים ממתנת מאבקי הדרת כבוד ופועלת להשגת שיתופי פעולה.
• מתן "מפתחות" לקבלת החלטות במצבים חברתיים: התיאוריה ויישומיה, מאפשרים להעניק לאנשים תובנות לגבי האופן בו עליהם לנהוג במצבים חברתיים משתנים. "מפתחות" אלו מעודדים שיקול דעת וחשיבה לטווח רחוק.
  כך לדוגמה: בבחירה של נער כאשר הוא ניצב בפני דילמה של לחץ קבוצתי – האם עליו להשתתף במשחק של "רולטת כביש" או להיחשב "חנון".
  כמו גם בבחירה של שכנה השומעת את שכנתה צועקת לעזרה ושוקלת האם לצלצל למשטרה. בשני המצבים, כמו גם במצבים רבים נוספים, הבחירה בין הדרת הכבוד ובין הכבוד הסגולי – מעודדת בחירה בכבוד הסגולי.
• שימוש בכלים, הנובעים מהבנת מרכיבי ערך כבוד האדם, לצורך לקבלת החלטות ברמות המערכתיות – בבחירת תוכניות התערבות, תיעדופן ושיתוף פעולה בין הגופים השונים: על מנת שערך כבוד האדם לא יישאר בגדר מושג בלבד, בספר החוקים. עליו לשמש את מקבלי ההחלטות, בבואם לבחון תהליכים מורכבים ולקבל החלטות, בכל תחומי החיים.
  תחום ההתמודדות עם אלימות, רווי גורמים מקצועיים הפועלים לצמצומה. היותו של ערך כבוד האדם – ערך מוסכם, מאפשר יצירת תשתית ערכית משותפת לעבודתם של הגורמים השונים. באמצעותו ניתן להוביל תהליכים סינרגטיים, אשר יאפשרו להתמודד עם הבעיות מזוויות שונות ועם זאת לייצר תוואי ברור המשותף לכולם.
  היבטים יישומיים אלו של כבוד האדם והשימוש בהם, יפורטו בהמשך.